חבריו מספרים: "…השבעה נגמרה ואז גם השלושים, נותרנו שבורים ונסערים. נוצר אצלינו הצורך לעטוף אחד את השני ולהיות יחד. החלטנו לארגן לעצמנו מפגשים מונחים שיתנו לנו מקום לשיתוף ולאיבוד האובדן יחד ולבד. המפגשים נתנו לנו מקום וזמן ממושך להרגיש, לשתף ולהקשיב לנו ולמה שאחרים חווים להתעמק במה שאנו מרגישים ובאיך שאנו חווים את האובדן. המפגשים אפשרו לנו להיות ביחד בלי לפחד לגעת בכאב, לדבר אותו, לטפל בו.

…מי שליוותה אותנו בתהליך היא נירית אמו של ינאי ומשפחת רימון. נירית, מנכ"לית משותפת בעמותת גוונים, בעלת ניסיון רב בטיפול ובעבודה עם צעירים. במקצועיות ובחום נתנה לנו, קהילת הצעירים, למצוא את הכוחות שיש בנו, ליצור מרחב מרפא למען עצמנו.

עם תחילת אירועי הזוועה של השביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, התבוננו סביבנו וראינו המון צעירים בני גילנו שחווים אובדן של חברים/אחים, בקרבות כחיילים או כקורבנות הטבח. מתוך החוויה העוצמתית שעברנו ומחשבה על היום שאחרי המלחמה, אנו החברים של ינאי, הבנו שהתהליך שעברנו מאוד רלוונטי, לאלפי צעירים אחרים שחווים שכול.

לכן פנינו לעמותת גוונים במטרה ליצור פלטפורמה רחבה ומקצועית שתעזור לצעירים אלו, על מנת ליצור יחד איתם, סביבה תומכת לעיבוד האבל.  עמותת גוונים בשותפות עם קבוצת אברהם חברו יחד והרימו את הכפפה."

תכנית אוהל אברהם יצאה לדרך.