תפר-טפר

תפר-טפר
01-29/05/2021

התערוכה תפר-טפר מורכבת משני גופי עבודות של נורית וולק והילית גושן – שתי אמניות, חברות, המייצרות מפגש עם עולם הדימויים הפנימי של כל אחת מהן. העבודות מבטאות עיסוק וחקירה של קו התפר בין החיים לבין המוות; החיים והמוות שזורים, תפורים האחד בשני, ומקבלים ביטוי באמצעות דימויים שונים המתקיימים במקביל הנחשפים על ידי מקצבים, צבעים וטקסטורות. התפר הינו פועל יוצא של פעולה שעל אף שהינה מחברת בין משטחים, היא מצריכה גם חירור או פציעה שלהם. הטפרים מייצגים ייסוד חייתי ומשמשים לאחיזה במשטחים, טיפוס, חפירה, לכידת טרף ופעולות אחרות. על אף השונות בעבודות של השתיים, הן חושפות שכבות משותפות המבטאות נוכחות נשית העסוקה בהישרדות במשמעות רוחנית המגולמת באמצעות פעולות יום-יומיות שבעבורן נזקקות דמויות הן לתפרים והן לטפרים. הילית גושן: עבודותיי מתארות אישה מלווה על ידי חיות טוטם. חיות אלה עולות מתוך הלא-מודע, וממוקמות על גבי הבד בציור ובתפירה. תפקידן לסייע, הן מורות את הדרך ומסמנות נתיבי חיים. בתהליך העבודה שלי כציירת ומקעקעת אני מייצרת חיבור בין גוף לנפש. החיבור בא לידי ביטוי במספר שלבים זהים על גבי בד או גוף אדם: בבחירת החיה, מיקומה והנכחתה על ידי הציור- הקעקוע. העבודות משלבות טכניקה מעורבת תוך שילוב חומרים טבעיים המסמלים מימד ארצי. נורית וולק: הדמויות בציוריי נמצאות בזירה בה הן משחקות, יוצאות מחוצה לה ומתבוננות. הן מוצגות בתנוחות גופניות במרחב בו מתקיימים רווחים עדינים וגסים; מרווחים אלה עשויים להתקיים הן בפעולת תפירה – חיבור, והן בפעולת קריעה – פירוק, אך בניואנסים ובמקצבים שונים. כך מתארות העבודות בנייה מול התמוטטות, דחיסות אל מול אווריריות וסדר מול כאוס.

אברהם הוסטל תל אביב | לאונג' – קומה 1

"אני לא טבח נהדר, אני לא אומן גדול, אבל אני אוהב אומנות ואני אוהב אוכל, אז אני המטייל המושלם"

מייקל פיילין (מונטי פייתון)