אילה נוהגת להשתמש בטכניקות שונות ומגוונות באיוריה, שלרוב אינם גדולים מפורמט A3. העבודה שיצרה עבור ההוסטל היא ציור הקיר הראשון שלה, ומתוך המחשבה על התמודדות עם קנה המידה יצרה אילה טכניקת עבודה ייחודית, המורכבת ממעין קולאז' של ניירות וטקסטורות המודבקים לקיר, עליהם ציירה במכחול. אילה מספרת: "נולדתי וגדלתי בתל-אביב, וכשהתחלתי לחשוב על ציור על קיר ההוסטל היה ברור לי שאני רוצה שיראו את תל-אביב דרך העיניים שלי. ראשית, חשבתי על טכניקה שתייצג את תל אביב – מבחינתי הקולאז' מייצג אותה הכי טוב, טכניקה מקושקשת, מבולגנת, מודבקת אחד על השני וקצת מאולתרת אבל גם צבעונית, מלאה חיים, שמחה ואסתטית. כל הבניינים המוצגים צוירו בהשראת בניינים תל אביבים מוכרים יותר או פחות (חפשו גם את ההוסטל עצמו), ויחד איתם מתוארין עוד שני אלמנטים המייצגים את העיר – עציצים ואופניים. אחרי שיצרתי את העיר, עלתה לי מחשבה להכניס אליה משהו לא צפוי, לקחת את תל-אביב המוכרת ולהכניס בה קסם. הרגשתי שיש לי אפשרות להגשים לעצמי חלום, שיתרחש מקרה בלתי-שגרתי בעיר מוכרת ויומיומית. הלוויתן המעופף החליט להופיע כמעט מעצמו ולמלא לי את המשאלה."